LeTransmuteur.Net

ברוכים הבאים פראיירים אשראי גדולים גלגל, על רכבת ההרים של הלוואות משכנתא רכוב כמו מלכות דראג על עקבים גבוהים ואיפור בכל זאת. ברוכים הבאים הגדול כביסה פיזור הסיכון שבו הרתחנו ההון העצמי הבסיסי מגובי נכסים בכיר מנות קומת הביניים ברכב מטרה מיוחדת זה קורה כל לילה להרים חוב מסריח מיון כאשפה רגילה.

ברוכים הבאים גידור אלדורדו, הון פרטי, עם האדונים של קרנות גידור גדולות, את הקו הנוקשה של ביצועי מוחלט. ברוכים הבאים לעולם שבו יש מיליארדים של רווחים על ידי הלוואות לאנשים חדל פירעון. אתה רואה הלוואה הסאבפריים על הדשא, את אסף, אתה מתנהג כמו נסיכה עם צפרדע קטנה, לנשק אותו, והוא הופך להיות ערימה של זהב. ברוכים הבאים לאתר הגדול בעולם מונטה. בצע את המדריך.

לצלול זה המדע הבדיוני, לא, לא מדע בדיוני, אבל היציבות הפיננסית, אנו לוקחים איתנו פרסום התייחסות, RSF, סקירה היציבות הפיננסית, שפורסם על ידי דה Banque צרפת זמין באתר האינטרנט שלה האינטרנט. כבד. שני נושאים נמשכו במיוחד את תשומת הלב שלנו, זה של אפריל 2007 הקדיש לקרנות גידור, וכי בפברואר 2008 מוקדש נזילות. לכבוד שם כבוד, בואו קרנות גידור.

מאז סוף 2006, לעולם הפיננסי השאלה המציקה השאלה: איך את הסיכון כי היחסים בין סוחרי אשראי ברוקרים הממשלה (הבנקים) וקרנות גידור לא "נפרם יכול מבולבלים כל כך בתקופות של מתח גבוה השווקים. " במילים אחרות בהן סיכון מערכתי בסתיו 1 כוללת של כל האחרים.
כעת אנו יודעים את התשובה, וזה עולה אלפי מיליארדי דולרים, כי הם עולים בעשן כמו יותר כמו המחיר של מניות ומוצרים פיננסיים אחרים לצלול באקראי. בעבר נאמר, זה המקום שבו האתונאים הגיע. עם הגלובליזציה, כולנו האתונאים.

מאז תחילת המשבר, קרנות גידור מוצגות לעתים קרובות ככל המנהיגים הגדולים של הסערה הפיננסית של השבועות האחרונים. הם יהיו גם מאחורי מה אנשי המקצוע היו מודאגים בשנים האחרונות, משבר מערכתי. הם הם האשמים היחידים? זה אינו פוטר את הכספים מן חלקם באחריות במשבר הנוכחי, אלא גם לציין את אלה של בעלי עניין אחרים: בנקים, סוכנויות הדירוג, בקרה ומעקב של הרשות, ממשלות השווקים. ללא לדעה הרווחת, להיות דוגמה, כולל את שירותיו של מעקב יתרונות השוק המוחלט של הסרת הפיקוח, סטיות מסוימות אפשר היה למנוע.
ללא בנקים להשקעות ביוזמת התפשטות של נגזרים וקרנות גידור היו בין הרוכשים הגדולים ביותר, הם לא יכלו לקחת עמדה כה במימון העולמי. מה גם את החוב מן המאזנים שלהם ולמכור אותם ניירות ערך, הבנקים היו הראשונים להשאיל או ליצור את הכסף שלהם, הם גם למנוע רגולציה.
הם צברו הרבה כסף. במחיר של סיכון מיותר? אנו יכולים לראות היום: "נראה כי המשקיעים רכשו את הסיכונים הם לא הורים. יתר על כן, המוסדות הפיננסיים הגדולים לא היו מוצלחים כמו להיפטר הסיכון להעביר קווים אחרים של העסק תוך פעילויות משלהם, אשר הביא לריכוז רצוי של סיכון גיליונות שלהם מאזן ", אמר RSF זה הכי טוב מנהל פבואר 2008 פיטר פישר R מנכ"ל בלאקרוק, Inc, מנהל נכסים.

לסמל של חריגות הגרועים ביותר של הקפיטליזם הפיננסי (כך במקור) קרנות גידור היו שיבח את השמיים שוב אתמול, "הבריאות והחיוניות של השווקים הפיננסיים המודרניים מסתמכים במידה רבה על נוכחות של מוסדות ומשקיעים חדשני מוכן לקחת סיכונים. קרנות גידור לתרום באופן משמעותי על מנת לשפר את היעילות והיציבות בשוק ", כתב אחד מני רבים, Noyer הנוצרית, נגיד הבנק המרכזי של צרפת באפריל 2007. הם גילם את הבגדים החדשים של האוצר.

קרנות גידור הן קרנות השקעה פרטיות למנף באמצעות מגוון רחב של אסטרטגיות השקעה שמטרתן ליצור שיעור מוחלט השיבה (אלפא) מעל הממוצע. בשנת 1990, כחמש מאות קרנות גידור הצליחו כ 40 מיליארד דולר בנכסים. בשנת 2006 היו 9,500 קרנות גידור ונכסים בניהולו היו 1.400 $ מיליארד.
זה היה צפוי, כאשר תעשיית קרנות הגידור היו מגיעים 2,000 מיליארד דולר נכסים תחת ניהול (נכסים תחת ניהול או "AUM") בסוף שנת 2008, עם שיעור הצמיחה הצפוי שנתי של כ 16%.
למרות הגידול העצום, בגודל של קרנות גידור הוא צנוע לעומת שוקי המניות (50 000 מיליארד דולר) וחובות בינלאומיים (יותר מ 60 000000000000).
היבט נוסף שאינו זניח, הוא גידור, לשון נקייה אינם כפופים למגבלות זהות לאלה של בתי ספר מסורתיים.

"קרנות גידור מוסדרים באורח קל להיות בגלל רגולציה של תקן ניהול נכסים אינו מאפשר מכירת מינוף נמוך. קרנות אלה נוצרו מחוץ לגבולות תקנה המסורתית לאזורי מקלטי מס, או באמצעות מבנים החוק, כגון שיתופי פעולה בארצות הברית. כפי שהם לא מוסדרים, הם נשלחים 1 לאוכלוסייה של משקיעים רשאים לרכוש, בעיקר אנשים. מוסדות פיננסיים, כמו קרנות פנסיה וחברות ביטוח. היוו 2% של המשקיעים בשנת 2000, 38% בשנת 2005 וזאת למניה צפוי להגיע ל 50% בשנת 2008. התוצאה תהיה הכפלה של גודל של תעשיית וניהול חלופית בתוך שלוש עד חמש שנים ", כותבים ז'אן פייר וטחוב סגן המנהל הכללי של Societe Generale, ואלן דובואה, יו"ר ניהול Lyxor ניהול נכסים.
ב RSF Hedhe משאבים מיוחדים, באפריל 2007.

באופן כללי, קרנות גידור משקיעים הם אנשים עשירים, יותר ויותר, קרנות, ניהול יועצים הון ומשקיעים מוסדיים מסורתיים יותר.
המשקיע משלם דמי ניהול של 1% עד 5%. כמו כן, קרנות אלו בדרך כלל לגבות דמי גבוהים על רווחי, בדרך כלל 20% עד 30% ו 50% במקרים חריגים.

"דמי הקשורים הביצועים הם מקור הפרנסה העיקרי של המנהל. תקן זה 2% של AUM (נכסים תחת ניהול) ו -20% מהרווחים. הוא אמר כי תקן זה הוקם על ידי המנהל הראשון של קרן גידור, AW ג'ונס. טענתו היתה כי "כאשר סוחרים ונציאניים חוזר ממסע מוצלח, הם לקחו 20% מהרווחים של נותני החסות שלהם." מבנה דמי יצר יצירת עושר בהיקף של כ -40 מיליארד דולר בשנה. הדבר איפשר למנהלים להיות מבוססות חברות, מתחרים עם מנהלי הנכסים המסורתיים ובנקים להשקעות לגייס את הצוות הטוב ביותר. "
ז'אן פייר וטחוב, סגן מנהל כללי של Societe Generale, אלן דובואה, יו"ר ניהול Lyxor ניהול נכסים
ב RSF Hedhe משאבים מיוחדים, באפריל 2007.

למנוע כנשמות רגישים רבים: לעולם הפיננסי אינו אדיש כסף.
"על ידי שיפרה ביצועים מצוינים שלהם, קרנות הגידור ראה חוזר המוחלט מ -15% לשנה (על 10% במדד העולמי מאוזן) בשנות השמונים ל -19% (לעומת 9%) בעשור הקרוב. מבחינת המותאמת לסיכון חוזר, חוזר מוחלטים היו ארבע פעמים גבוה יותר מאשר תשואה יחסית, בניגוד לדעה הרווחת. "
פטריק סטיבנסון, מנכ"ל אטלס הון מוגבלת באפריל 2007 RSF.

מבחינת המס, סליחה, על הארגון המעשי, זה הכי קל פשוט אמר אנדרו קרוקט, נשיא JP מורגן צ'ייס הבינלאומי. "קרנות גידור רשומות בדרך כלל בארץ ומנוהל בדרך כלל אחר. אסטרטגיה זו מפשטת את השלכות המס של פעילותם ".

במילים פשוטות, זה לפשט את התוצאות. הוא אמר תמיד כי אל קפונה. אני לא תסיר אף אחד, אני לפשט את התוצאות. ניואנס.
קרנות גידור ובנקים להשקעות היו תמיד שותפים קרובים. הרבה מנהלי קרנות גידור סוחרים לשעבר. שני עסקים לשתף תרבות טכני משותף, תרבות של נגזרים וניהול סיכונים.
לפי כמה מחקרים, קרנות גידור לייצר עבור בנקי השקעות גדולים, 40% מהמסחר הכולל למניה, ו -80% מכלל עסקאות השוק פריסת חוב של החברה (חוב במצוקה). דו"ח של גריניץ' Associates (2006), קרנות גידור עכשיו להסביר על 50% מכלל העסקאות בשווקים בארה"ב של ניירות ערך בעלי הכנסה קבועה. בשנת 2005 קרנות הגידור סיפקו $ 25800000000 ההכנסות עבור בנקי ההשקעות הגדולים.
בנקי השקעות רבים יש קרנות גידור משלהם, כפי שמעידים הרכישה לאחרונה על ידי פורטיס של קרן גידור שירותים (HFS), מנהל הקרן הגדולה ביותר ממוקם באיי הבתולה הבריטיים (מרץ 2006).

ז'אן פייר וטחוב (Societe Generale) ואלן דובואה (ניהול נכסים Lyxor) סבורים כי ההבדלים בין ניהול מסורתי קרנות גידור הופכים מטושטשים עד כדי כך 2 הם יותר ויותר "תחרות ישירה". הסדרת ניהול הנכסים נעשה גמיש יותר ויותר ולאפשר ניהול נכסים "קלאסי" להשתמש בטכניקות אותן קרנות גידור. שנראה בהמשך, מישל פראדה, ראש רשות השוק הפיננסי (AMF) חושב בדיוק ההפך. לדידו, גידור מוסדר יותר ויותר.

מודרנית, תוך שימוש בטכניקות מתוחכמות, עם מספיק של שם רע בשל רווחי שלהם כמו סודיות על אסטרטגיית ההשקעה שלהם, קרנות הגידור בשנים האחרונות הפך אופנתי, מושך, סקסי ואופנתי. בנוסף, אפשר לקבל הרבה כסף לדבר בנימוס מעל לחגורה.

"בשנים האחרונות אנו עדים עזיבה המונית של מנהלי הטובים ביותר של קרנות מסורתיות ליקום השיבה המוחלטת מונע בעיקר על ידי הפיתוי של שכר לביצועים בנושא, ועל ידי הרצון לברוח האזיקים אמות מידה מחמירות מדי ומדדים. רחוק מלהיות שלם, יציאת זו ממשיכה ללא הפוגה וכעת הוא להכות את בנקי ההשקעות הגדולים וחדרי המסחר שלהם. לא עובר יום שאנחנו להודיע ​​על עזיבתו של צוות או מנהל, עד כדי כך לתהות שאינם תומכים קרן אלטרנטיבית, והכי חשוב, תישאר השליטה אלה מוסדות פיננסיים. לחשוב כאשר אנו רואים כי במקביל, אלה מוסדות פיננסיים אותם רכשו זהב קרן גידור שהוקמה על ידי קבוצות הקבוצות הם פוטרו לפני כמה שנים. "
פרנסואה Lhabitant סרג', פרופסור האוצר ב HEC לוזאן EDHEC וראש מחקר השקעות בקרן ההון Kedge. "זמן", 26 ינואר 2005

זו סופת החול החם לא יכול היה להצית את השוק הגלובלי, להרעיל את מוחם של חדרי העסקאות, מנהלי תיקים, פול פולסון למתווך את הדלת הולך אנונימי לדלת למכור בשפע אשראי ללא קטן לשפר את מ הפד.
המשבר הנוכחי של אשראי הנגאובר 1996-2006 של מדיניות סתגלנית של הבנק הפדרלי כי הגדילה ארה"ב מגזרים כלכליים רגישים ביותר הריבית: ההשקעה השיכון החממה המנוף. זו בועה בנדל"ן קרן גידור במגזר, אשר פרחה בקונצרט, וול סטריט בברונקס יד ביד.

"בארצות הברית, שוק משכנתאות הסאבפריים, כאשר היתרה עולה מספיק מהר, הוא אפילו מרחיב אשראי ללווים שאין להם את האמצעים לשלם, כמו הרצון להעסיק הון עודף הוא אינטנסיבי כתב בפברואר 2008 טוביאס אדריאן RSF, כלכלן הבנק הפדרלי של ניו יורק ו היון סונג שין, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת פרינסטון, אשר מסכם "זרעי המשבר שלאחר מכן במחזור האשראי וכך נזרע. "

פיטר ר פישר, מנכ"ל Black Rock, Inc (סקירה היציבות הפיננסית בחודש פברואר 2008) מוסיף עוד אלמנט מרכזי במקרה של איגוח. רעיון גאוני.
"זו קבוצה של תנאים, שיעורי ממש נמוך, חוזק של ההשקעה בדיור וביקוש משכנתא, הביקוש למוצרים משקיע האג"ח, יצרו רקע נוח במיוחד, קודם כל כדי רכישות שמומנו על החוב, ושנית, איגוח ואריזה של מוצרי אשראי.
ההערכה היא כי ההנפקה נומינלי כולל מכשירי אשראי גדל פי 12, מ 250 מיליארד דולר בשנת 2000 ל -3,000 מיליארד דולר בשנת 2006, אשר תואמים את הסכום של ניירות ערך המגובים על ידי משכנתאות (ניירות ערך מגובי משכנתאות - MBS) של הנכסים מגובי נכסים (ניירות ערך מגובי - ABS), ניירות ערך מגובות משכנתאות על נדל"ן מסחרי (מסחר בניירות ערך מגובי משכנתאות - CMBS) ולייצג תיק של הלוואות בנקאיות (חובות חוב collateralised - CDOs) שהם עצמם השקעות ממונפות חובות המשכנתאות תשואה גבוהה פרטי. "

ברוכים הבאים לעידן של איגוח מסיבית. לעומת האיגוח, מיהרו זהב הוא משחק של גולות. מאוחר יותר, היינו זוכרים זמן או כסף רץ את הקירות, נוטף מסכים. אנו מוצרים מובנים, את הבסיס, נגזרים, ממונפות, בטחונות, חומרים סינטטיים. הכל טרי מהגינה. פרט משעשע, מעורבים ביותר במתחם סינתטי, securitized לעיניים, אלה הופצו בעשרות המאוחרות של מיליארדי דולרים הבונוסים, הוא לב לבו של העסק עם העניים. יש בנק אוף אמריקה, Coutrywide הפיננסי, JP Morgan Chase, City National המשכנתאות, Washington Mutual, וולס פארגו.
פי מורגן צ'ייס הוא הבנק מעורב ביותר ערובה של חילופי ברירות מחדל אשראי. ארצית ב HELOCs (הון עצמי בבית קו אשראי). הלוואות על ערך נוספים שנרכשו על ידי בית מאז הרכישה. קל להבין שאם ירידה נדל"ן, יתחיל הכל.

"איגוח הוא עבור החברה המבקשים למחזר, מכירה בישות למטרה מיוחדת (המכונה" רכב מיוחד "או SPV) קבוצה של נכסים (במקרה זה של משכנתאות סאבפריים), הנפקת SPV ניירות ערך (ולכן "איגוח" המונח) לגייס את הכספים הדרושים כדי לשלם עבור הנכסים היא מקבלת. ניירות ערך אלה בדרך כלל המכונה "נכס מגובות" (ניירות ערך מגובות נכסים) ולבוא אינספור תתי קטגוריות ("נייר מגובות נכסים מסחריים", "חובות חוב Collateralised", "ניירות ערך מגובי משכנתאות למגורים", וכו '. ). הם נמכרים למשקיעים מקצועיים המספקים SPV ו המזומנים הדרוש לרכישת נכסיה. "
דומיניק Doise, בר של פריז, על "פשעי מחירים סאבפריים"

ב "כלי רכב", גם אנחנו נוטים לשכוח את SIV, כלי רכב "השקעות מובנים", את כלי השקעה מובנים. SIVs הם כמו גרסה SPV אבל ביישן. Discreet.

"שוק שחקנים מעטים ששמעו אפילו SIVs ותעלות לפני קיץ 2007. זה היה באותה תקופה גילו הלילה כי הסיכויים הפיננסיים שלהם, ויציבות המערכת הפיננסית של ארצות הברית, היו תלויים על המצב של כלי רכב אלה. "בארי Eichengreen, פרופסור לכלכלה ומדעי המדינה באוניברסיטה של קליפורניה, ברקלי, הבעיה RSF הנזילות המיוחדת, פברואר 2008.

באופן כללי, SIV אלה הם לא יותר מאשר קרנות גידור תחת שם בדוי. הם בעלי שריון מלא: ההשקעה בנכסים מסוכנים, לפעמים הלוואה נזילות, מינוף ומעלה, וטעם לשקיפות של טרמיטים לאור.
"SIVs חלק בבעלות מלאה ומופעל על ידי בנק מסחרי או עסקי. עובדי הבנק בניהול תיק וזה אותו בנק המעניק מסגרת אשראי. במקרים כאלה, רק מהנדסים פיננסיים להסוות ו לארוז מחדש פעילויות בנקאיות מסורתיות, ואת ההבחנה בין הבנק מוגן על ידי רשת הביטחון, ונמסר SIV עצמו הוא מלאכותי לחלוטין. "

בארי, אתה רואה את הרע בכל מקום. כמו כן, לא אומרים את זה סיפרה לי שאתה נגד סינרגיה. האמת האמיתית היא איפה עובר האיגוח, הסיכון הולך לעולמו, טובע נזילות.
"כל שניתן להעלות על הדעת קטגוריות של סיכונים כעת דקונסטרוקציה שגרתי, משוחזר והועברו בעלי העניין מוכן לתמוך בהם בזול ככל האפשר. המשקיעים ובכך הזדמנויות חדשות עבור גיוון. קרנות גידור ושאר קרנות השקעה פרטיות יש גם שיחק תפקיד בתהליך של הפיכת נכסים נזילים לנכסים נזילים למשא ומתן כן. "
פיליפ הילדברנד, סגן נשיא הבנק הלאומי השוויצרי ב RSF, אפריל 2007.

כל זה מאוד פשוט כל עוד אנחנו רוצים לתת קצת טוב צרות. קחו את הדוגמה של החלפת אשראי מחדל או CDS, שהוא סוג של ביטוח, שבו המוכר משמש המבטח לבין הקונה של המבוטח.
סוציולוגית, אנתרופולוגית, מחברת הספר "הקריסה. מימון נגד הכלכלה "(Fayard 2008). Jorion פול בילה עשר שנים בארה"ב בחוגים בנקאיים כמומחה במבנה המחירים.
בבלוג המצוין שלו, אומר כי "ברירת המחדל חילופי אשראי שיחק תפקיד מכריע ביצירת מוצרים פיננסיים סינטטיים." יש להבין כמו בדים סינתטיים. ריון הוא בד סינתטי, אשר ניתן להשתמש בהם במקום כותנה, מוצר טבעי. בכלכלה, מוצר סינתטי נוצרת לרוץ בשוק כמוצר טבעי, אבל טוב יותר. "לכן, ה-CDS שימשו כדי ליצור עירבון, החוב חובות (CDOs) סינתטיים. במקום להיות היוו כמו CDO עצמם מנות של נכסים מגובי (ABS) בשילוב לתוך מכשיר אחד, CDOs סינתטיים היו מחקים את ההתנהגות של ה-CDS של CDOs. בדומה לכך "ABX" הובטח כי הדיסקים שלהם הקונה מפני הפסדים היפותטיים סבלו במדד המייצג סל של ABS מגובות הלוואות סאבפריים ". זה היה מספיק כדי לספר.

דוגמה נוספת, אחת המפתח של החיים על האשראי, המבטח monoline, שתבטיח פעולה פיננסית, כגון הנפקת אג"ח על ידי העירייה. עד אז זה פשוט. זה מבטיח, הוא האמין. שגיאה ". ביטוח Monoline נושא ביטוח משנה, אשר מבחינה מבנית אינו מציג את עצמו בתור כיסוי ביטוח משנה נכון שכן הוא מגיע בעסקת ביטוח שאינה אמת. "Comprendo la musica?

מה המשמעות של תכנית זו? דבר מצחיק. האיש ברחוב היה בור גמור בכל הנוגע לקיומו של היקום הזה, אבל רבים הפיננסי, אפילו מתוחכם באותה מידה. טוב יותר. הם לא הבינו את זה. מסובך מדי, מסתורי, בהנחה שליטה על כלים מתמטיים מתוחכמים, ומעורב בעיקר מהירות החישוב של מחשבים רבי עוצמה. ברור בעולם השמור מספר קטן של מומחים, לא כל לבן לבן.
ד"ר שאהין Shojai, מנהל מחקר אסטרטגי ב קפקו והעורך של כתב העת של שינוי כספי, אמר: "זה לא הולך היום מבלי שהמשקיעים תוהים אם הם באמת מבינים את רוב המוצרים בהם הם משקיעים. המורכבות של מכשירים חדשים רבים היא פשוט חזקה מדי עבור רוב המשקיעים, גם הבחנה ביותר. "
האמנו שאנחנו היחידים ללכת לאיבוד בנבכי כרטיס SNCF החוזים העתידיים בשווקים גידור כנגד עליית בדרך לפריז Massy Palaiseau בשבוע טיפוסי, בכלל לא. בנקאי בחליפה מחויטת כפי שאנו לעולם לא תראה במשרדנו, בכל זאת. הוא טס מיליארד כפי שאנו חוברת לילדים. מלא את הסימון, לחתום כאן.

"בנוסף, גידול משמעותי בכוח המחשוב תורם באופן משמעותי כדי לעודד את המסחר אלגוריתמית (אוטומטית) המאפשרת לתפוס עמדות מיידיים גדול מבוסס על פערי המחירים נתפס. Grâce à cette technologie, il est également possible de gérer l'exposition au risque en temps réel. Il convient toutefois de reconnaître que l'efficacité d'une gestion automatisée du risque est totalement tributaire du caractère réaliste des modèles sous-jacents. "
Andrew Crockett, président JPMorgan chase international.

Andrew, j'espère ne pas trahir ta pensée en la résumant de la façon suivante : faut pas se tromper de tributaire pour le sous jacent ? Ok merci.

Ne noircissons pas le tableau. Tout cela est extrêmement sérieux et basé sur des études scientifiques qui établissent sans le moindre doute que de la même façon qu'il y avait une biologie prolétarienne différente de la biologie bourgeoise, il existe une neurobiologie financière : « La prévision d'un gain financier active une partie différente du cerveau que la prévision d'une perte financière. » Faites l'expérience, ça vaut le coup, et prenez une aspirine.
« Les résultats récents de plusieurs études cliniques indiquent que le fonctionnement du cerveau humain est à l'origine du profil des caractéristiques de la prise de décision financière, elle-même responsable du profil observé de la distribution des rendements des actifs financiers. L'approche heuristique comportementale/cognitive, les perceptions et les émotions sont les facteurs de choix en situation d'incertitude sur les marchés financiers. "
Les études basées sur l'imagerie par résonance magnétique fonctionnelle (IRMF) montrent que la prévision d'un gain financier active une partie différente du cerveau que la prévision d'une perte financière. De même que des circuits neuronaux distincts sont responsables d'inciter différents types de choix financiers, l'activation d'un circuit neuronal particulier peut conduire à des variations dans les préférences aux risques des investisseurs. En outre, l'activation excessive de ces circuits neuronaux peut pousser à des erreurs d'investissement ! » écrivait en juin 2007, Kostas Iordanidis, codirecteur des investissements chez Olympia Capital Management. Kostas, tu permets que je t'appelle Kostas, il est temps de te reposer, crois moi, t'as le neuronal à genoux, et des courants d'air dans les circuits. Tu prends deux subprimes avant de te coucher, tu arrêtes les CDS une semaine ou deux, et ça devrait aller mieux sur le plan heuristique comportemental. Petite précision, Olympia Capital gère 6 milliards de dollars d'actifs.

Efficience des marchés et stabilité financière vont en hedge fund. Le premier qui rira aura une tapette.

L'idée générale qui a prévalu et prévaut encore chez certains, c'est que la gestion alternative, les produits dérivés, et les hedge funds ont contribué à renforcer de manière significative l'efficience de marché et la stabilité financière en accroissant la liquidité sur de nombreux marchés financiers, en améliorant le processus de découverte des prix et en abaissant le coût du capital. Christian Noyer, gouverneur de la banque de France n'était pas le dernier à l'écrire dans la revue de la Banque de France en avril 2007 : « les hedge funds contribuent fortement à favoriser l'efficience et la stabilité des marchés. "
Heureusement qu'on les a pour éviter le pire. La commission européenne ne disait pas autre chose. S'agit pas de réguler n'importe comment et de briser l'élan par des mesures inadéquates. Touche pas aux hedge.
Selon les termes du groupe d'experts de la Commission européenne sur les hedge funds de juillet 2006 : « les hedge funds améliorent le fonctionnement des marchés financiers. Ils fournissent des liquidités aux marchés et exercent une influence stabilisatrice importante en répartissant les risques au sein d'une large gamme d'investisseurs. En effet, les hedge funds adoptent souvent des analyses de marché originales (stratégies « contrarian »), peuvent utiliser l'effet de levier et en général modifier la composition de leur portefeuille beaucoup plus fréquemment que les fonds classiques. "

La nouvelle directive européenne concernant les OPCVM (Organismes de Placement Collectif de Valeurs Mobilières) publiée en 2002 accepte déjà les positions short mises en oeuvre au moyen de produits dérivés. De nouvelles initiatives, comme la recommandation européenne sur les produits dérivés vont plus loin et autorisent l'effet de levier pour les OPCVM sans aucune limite, pourvu que la value at risk (VaR) du fonds reste inférieure à des limites non spécifiées. Les autorités de régulation ont également tendance à favoriser la libre commercialisation des hedge funds, comme le montre le Livre blanc de la Commission européenne sur la gestion d'actifs, qui propose un régime de placement privé européen pour la commercialisation des hedge funds.
Tout cela va indéniablement dans le bon sens, n'en déplaise aux éternels Cassandre, comme si depuis Newton, l'effet de levier n'avait pas fait ses preuves dans la chute des corps. Il les a super bien faites.
Un petit exercice pratique de Christian Noyer, va nous le démontrer. Attention pericolosi sporgersi.
Pour l'illustrer clairement, imaginons qu'un montant de valeur 100 soit investi dans un fonds de fonds. C'est le capital total. Ensuite, le fonds emprunte 200 et investit le capital et l'argent emprunté (soit 300) dans un autre hedge fund. Cet autre fonds emprunte encore 300 et investit le total (soit 600) dans une tranche de CDO (collateralized debt obligations) subordonnées, qui fait habituellement l'objet d'un effet de levier de facteur 10. Globalement, l'exposition totale du fonds de fonds est de 6 000 mais avec un capital à 100, soit un effet de levier de 60 fois le capital ! Avec une telle pyramide d'endettement, une baisse de 2 % de la valeur des actifs suffit à effacer la totalité du capital. » Merci Christian, c'est limpide et effrayant à la fois.
Tu rigoles Christian, une baisse de 2% , mais au jour d'aujourd'hui, une baisse de 2% c'est champagne caviar bonheur patchouli chinchila, c'est mieux qu'une hausse l'an dernier. Cela dit si nous comprenons bien ta démonstration, à l'inverse, une hausse de 2% permet de doubler le capital de départ. Si t'as pensé à « simplifier les conséquences fiscales » t'as de quoi affronter l'avenir du futur non ?
Un petit truc me turlupine, pendant que j'y pense. Les types qui font levier, là ils ont le permis, la qualification vol aux instruments, le vol de nuit tout quoi. Je veux dire, faut le bac pour faire levier ?
« Un grand nombre de nouveaux fonds n'a pas de système de gestion des risques adéquat et leur processus de gestion est peu fondé. Quant à leur solidité opérationnelle, elle fait sourire et ne devrait pas passer un processus de due diligence sérieux. Et pourtant, ces nouveaux fonds arrivent à lever du capital, parfois même plusieurs centaines de millions. Inquiétant, lorsque l'on se rappelle, d'après une étude réalisée par Capco, que près de 54% des fonds alternatifs ayant fait faillite aux Etats-Unis présentaient des dysfonctionnements opérationnels qui auraient été facilement identifiables » Ecrivait le 26 janvier 2005 dans « Le temps » François Serge Lhabitant, professeur de Finance à HEC Lausanne et à l'Edhec et responsable de la recherche et l'investissement chez Kedge Capital.
Puisqu'ils arrivent à lever du capital sans donner d'informations, on ne voit pas pourquoi ils en donneraient, et d'ailleurs, ils ne le font pas. Tous ceux qui ont rempli un dossier pour un malheureux prêt bancaire apprécieront la suite. « Les hedge funds ne publient généralement pas de données détaillées sur leurs portefeuilles. Étant donné la vitesse de rotation de ces derniers, de telles informations ne seraient de toute façon pas très pertinentes ». Andrew Crockett, président JPMorgan chase international.
Des produits très complexes avec un levier d'enfer qui s'échangent à la vitesse des ordinateurs. On devine que pour s'y retrouver, ça va être du gâteau. Mais comment font les banquiers partenaires des hedge ? Ben, on dira que ça dépend.
« Dans la mesure où l'information se limite généralement à des données financières de base, la capacité des banques à déterminer la solvabilité des hedge funds est également limitée » (..) « Les banques doivent disposer des indicateurs quantitatifs et qualitatifs de la valeur liquidative d'un hedge fund, de ses expositions au risque et de sa liquidité. » in « Transfert du risque de crédit et stabilité financière » Roger T. Cole, directeur de la division, surveillance et réglementation du secteur bancaire à la Fed.
Ça ne vous rappelle rien ? ça ressemble à la version haute finance du prêt Alt A, le « prêt menteur » dans lequel l'emprunteur ne donne pas les véritables informations sur ses revenus et sa situation patrimoniale en général. C'est exactement ce que font un certain nombre de hedge fund.
Autrement dit, cette fabuleuse opération a fonctionné avec du mensonge de bas en haut, pour emprunter quelques milliers de dollars comme des dizaines ou des centaines de millions de dollars. Tout le monde ne devait pas y perdre. C'était bon quand même. On s'en souviendra comme les meilleurs moments d'une folle jeunesse. Restons confiants :
« Malgré l'existence d'études contradictoires, il semble qu'il existe certains domaines où la discipline de marché s'exerce d'elle-même » Roger T. Cole, directeur de la division, surveillance et réglementation du secteur bancaire, Fed.
Des études contradictoires. Roger, je vais te présenter Paulo, du bar des sports. Il en connaît un rayon sur la discipline de marché. Il a même un nerf de bœuf sous le comptoir, au cas où y en aurait un qui faute d' un système de gestion de risque adéquat commettrait l'erreur de ramener sa gueule.

Mais, allez vous me rétorquez, en plus de la discipline de fer de marché, l'investisseur ne peut il pas s'appuyer en toute confiance sur les études béton des agences de notations, les Moody's, Standard and Poor's, Fitch Rating, un des piliers de la discipline de marché tamponné par la trés officielle administration fédérale NRSO «(nationaly-recognised statistical organisation) ?
« En réalité, tous les risques des opérations de titrisation des prêts hypothécaires « subprime » n'ont pas été appréciés par les « Rating Organizations ». En particulier le risque-pourtant essentiel-de la liquidité des titres émis par les SPV n'a pas été analysé. Les « Rating Organizations » étaient, en toute hypothèse, dans l'incapacité d'émettre une quelconque appréciation sérieuse sur la liquidité des titres émis par les SPV. "
Dominique Doise, avocat au barreau de Paris, in « Subprime le prix des transgressions »
Mais si Dominique, aies confiance dans la discipline de marché. Les agences ont soigneusement appréciés les risques. Ils étaient même vachement bien placés pour le faire. On a affaire à des pros, mon gars, comme chez Arthur Andersen.

« Les conflits d'intérêts face auxquels se retrouvent les agences constituent aussi une source de problèmes. Ces agences facturent tout d'abord des honoraires pour leurs conseils sur la manière de structurer les obligations et les dérivés qui permettra de recevoir la note souhaitée. Il va de soi qu'elles sont ensuite tentées d'attribuer à ces émissions la note promise.
Barry, comme ça j'aurais eu mon bac, tu peux en être sûr. Peut être même avec mention.
Tous ces travers se sont manifestés lors des crises des marchés émergents. Mais maintenant que le problème nous concerne, en d'autres termes, qu'il affecte les États-Unis, les autorités vont peut-être se demander plus sérieusement comment encadrer le processus de notation » . Barry Eichengreen professeur d'économie et de sciences politiques à l'université de Californie, Berkeley, (RSF numéro spécial liquidité, février 2008).

J'adore le passage : « maintenant que le problème nous concerne » nous, et plus seulement les métèques, je veux dire « les pays émergents », qui, soit dit en passant, nous permettent de boucler nos fins de mois en achetant nos bons du trésor, il faudrait arrêter les frais.

« Les régulateurs doivent également envisager une réforme profonde de la procédure de notation par les agences. On améliorerait l'efficacité des marchés de capitaux en alignant les intérêts des agences de notation sur ceux des investisseurs et non plus sur ceux des émetteurs. "
Peter R.fisher Managing Director, Blackrock (in RSF special liquidité de février 2008).

Sans parler que l'on ne peut exclure de croiser des petits malins. Bayou Capital a extorqué aux investisseurs un demi-milliard de dollars en manipulant les prix d'obligations illiquides, avec l'aide de sa propre société de courtage. Ben quoi on n'est jamais mieux servi que par soit même. In the bayou l'intégrité de marché on nourrit les caïmans avec.

Peter Fisher résume la situation avec bon sens :
« Si les investisseurs institutionnels ne sont pas prêts à consacrer le temps et l'argent nécessaires à l'analyse et à l'évaluation des risques qu'ils encourent, ils devront supporter des pertes dépassant leurs attentes. "
Pour ce qui est des attentes, on n'a pas été déçu du dépassement.

Faut il alors en arriver à des mesures extrêmes, limiter l'accès au Hedge funds pour protéger les investisseurs ?
Andrew Crockett, président JPMorgan chase international, pointe de façon touchante, et en homme de cœur, la principale conséquence de cette attitude qui loin de les protéger, frapperait injustement les foyers modestes : « En théorie, on peut considérer qu'il est injuste de réserver les opportunités d'investissement potentiellement lucratives à des individus déjà fortunés. » Mais cher Andrew, les subprime et leurs petits copains de crédits, sont la participation des pauvres aux hedge funds, leur ticket d'entrée à la fête de la dette. Les sociétés de « predatory lending », le prêt rapace, taux exorbitant, frais maximum, ont fondu sur les quartiers pauvres en général et les minorités ethniques en particulier. Aux plus pauvres, les taux les plus élevés. Normal, il ya une prime de risques. Aux autres les taux les plus faibles. Le système pense à tout Andrew, ne l'oublie jamais.

Le décor planté, on peut aborder les grandes questions existentielles, et hurler comme un loup des marchés pris au piège :
Et la stabilité systémique bordel ?

Nouzivoilà. Sur la planète du potentiellement lucratif, dans cet immense ciel bleu titrisé comme un portefeuille de SPV basé aux Caïmans, il y avait un petit nuage noir, un point minuscule. Rien de grave, juste une question qui depuis quelques sorties de virages à plusieurs milliards de dollars, comme celle du fond Amaranth (voir note 1), ou de LTMC, (Long terme management capital) taraudait quand même le cerveau reptilien de la finance, provoquant de petits frissons sur la peau des crocodiles aux couilles d'acier qui ont déjà traversé plus d'une bulle financière au volant de leur « special vehicule purpose ».
Une question comme on se les pose à deux ans et demi, quand on découvre Ginette toute nue dans la baignoire, ou plus tard, à Vincennes, quand cette carne de Sylver Cloud n'a pas été foutu de finir placé dans la troisième, alors que les modèles sophistiqués de cet abruti de gégé garantissaient que c'était du sûr à cent pour cent. On n'avait pas le temps ni l'envie d'y penser. . On prenait ses commissions, ses primes de fins d'années, ses bonus, on réfléchissait à la déco du loft sur la Tamise ou sur l'Hudson, cinq cent mètres carrés. ça se fait pas tout seul. Est ce que je met le jeff Koons dans l'entrée ou dans le salon ? Pourtant, cette saloperie de petit nuage revenait, avec son sourire mielleux et faux-cul de vendeur de prêt hypothécaire à un chômeur du Bronx. Quelle question ? La question quoi, le to be or not to be, du grand soir titrisé : La stabilité systémique. Les activités des hedge funds risquent-elles de nuire à la stabilité systémique ? En clair, risquent-elles de foutre en l'air tout le système, intérêt et principal ? Et pourquoi, on se le demandait en 2007 voire avant, s'il y avait une vie après les subprimes, bande de vaste éventail de parties prenantes ? Parce qu'il y avait des raisons.

« Avant l'été 2007, il était largement admis que la titrisation avait renforcé la résistance du système financier aux chocs, en répartissant l'impact des défauts de paiement sur un vaste éventail de parties prenantes. Pour ces deux raisons (la taille restreinte de l'exposition et sa large dispersion), jusqu'à l'été 2007, les intervenants de marché estimaient que l'exposition aux prêts à risque était trop faible pour entraîner des problèmes dans tout le système financier. "
Les intervenants de marché estimaient, on est d'accord, Andrew, mais… :
» Cependant, les banques et les autres institutions financières prêtent massivement aux hedge funds et on pourrait avancer que la faillite d'un hedge fund risque d'avoir des retombées sur les établissements plus proches du coeur du système financier. C'est la crainte des conséquences systémiques de l'effondrement potentiel de LTCM qui a poussé la Federal Reserve Bank of New York à contribuer au sauvetage de ce fonds. Ces inquiétudes s'accentuent à mesure que le poids des hedge funds dans le système financier s'accroît. "
Andrew Crockett, président JPMorgan chase international.

Même en Suisse, ils se faisaient du mouron, mais de mort naturelle.
« Au stade actuel de nos connaissances, les hedge funds procurent des avantages substantiels aux marchés financiers. Mais ils constituent également une source potentielle de risque systémique. Pour être plus précis, les hedge funds peuvent devenir le mécanisme de transmission du risque systémique, parce qu'ils empruntent auprès des institutions financières réglementées et effectuent des opérations avec ces mêmes institutions, telles les prime brokers et les banques d'investissement. "
Philipp M. Hildebrand, vice président de la Banque nationale suisse
In RSF avril 2007.

Un risque systémique qui ferait s'effondrer le mur de l'argent, comme un vulgaire mur de Berlin ? Le mur de Wall Street emporté par une sorte de tectonique des places financières ? Vous rigolez, là, les gars. Théoriquement, je dis pas, mais c'est prévu, relisez Milton et Friedman, il n'ya aucune raison de se faire du souci.
« Les études des autorités de supervision révèlent que les expositions au risque de crédit de la contrepartie des banques vis-à-vis des hedge funds demeurent relativement limitées par rapport au total de leurs encours ou de leur capital. "
Roger T. Cole, directeur de la division, surveillance et réglementation du secteur bancaire, Fed (In RSF avril 2007).
Dis Roger, tu serais pas copain avec Michel, le président Prada qui surveille nos petits marché à nous les français, à l'Autorité des marchés financiers ? lui aussi il pense que la situation is under control.

D'ailleurs dans les banques, ils ne sont pas fous.
« Tous les risques identifiés sont pris en compte, conformément à la politique de gestion des risques globale des banques en la matière, comme par exemple : les risques liés au secteur (risque de forte croissance ou d'effondrement du secteur), les risques de concentration, les risques des valeurs relatives, les risques directionnels de marché et les risques de liquidité. Ces risques sont pris en compte dans leur manifestation la plus extrême, à l'aide de stress tests qui utilisent les pires modifications de l'environnement économique observées par le passé, ainsi que des scénarios imaginaires extrêmes. Ces modèles très sophistiqués sont tout à fait convaincants. Il n'existe aucune raison de croire qu'ils ne fonctionneront pas, en pratique, dans des situations de crise. "
Jean Pierre Mustier, directeur général adjoint de la Société Générale, Alain Dubois, président du directoire Lyxor asset management ;
Conformément. Le mot que je cherchais. jean Pierre. Ce qui est rassurant, c'est que nous sommes entourés de modèles très sophistiqués et convaincants. Tiens, fais moi penser à te parler de jérôme Kerviel, un petit gars méritant avec du potentiel et des modèles plein la tête. Non pas des modèles de chez Elite, Jean Pierre, malheureusement, l'adition aurait été moins salée. Non, Bouton, ne trouve pas ça drôle.

Et puis, pour nous rassurer, il ya le truc imparable : les simulations.
« Les établissements financiers et leurs autorités de contrôle procèdent à des simulations de crise poussées sur leurs portefeuilles. On peut se demander si les scénarios qu'ils simulent sont assez extrêmes. » Barry Eichengreen professeur d'économie et de sciences politiques à l'université de Californie, Berkeley,(in RSF février 2008)
« Le cas de Northern Rock, la société de crédit immobilier britannique qui est devenue une victime emblématique de la crise actuelle, illustre bien ce point. Northern Rock aurait effectué, avec succès, toutes les simulations de crise sur lesquelles elle s'était entendue avec l'autorité britannique des services financiers (Financial Services Authority – FSA) au premier semestre 2007. "

Rassure nous encore un coup Barry :
« Bien évidemment, la possibilité que toutes les sources de financement de la banque puissent se tarir au même moment ne figurait pas au nombre des scénarios simulés. » Bien sûr, bien sûr, qui aurait pu imaginer. On avait passé avec succès toutes les simulations de crise. Au fait, Barry, t'a pas cinquante milliards d'euros sur toi ? oui jusqu'à demain.

Jean Pierre Mustier, directeur adjoint de la Société Générale n'y croie pas une seconde :
« Il existe également des considérations d'ordre général concernant l'existence d'un risque systémique autre que le risque bancaire, mais il n'existe pas véritablement d'argument pour les appuyer, excepté que nous ne connaissons pas les activités des hedge funds sur une base consolidée. "

« Des considérations d'ordre général. » Ah le Jean Pierre, c'est pas avec des trucs de gonzesse pareil qu'on l'arrête. Pas de quoi se faire fouetter en position à découvert. On a tout ce qu'il faut. Le risque est dispersé, même sa maman ne le retrouverait pas. Excusez moi. Salut, Jean Pierre, c'est Jerôme, ben, Jerôme Kerviel, le facteur humain du risque systémique à lui tout seul.

Ces inquiétudes sont-elles fondées ? Théoriquement il ya un risque. Il y en a toujours un. La conjonction de l'imprévu qui tombe sur le hasard. Mais tout ça est sous contrôle. Non ?
Ce serait par exemple le cas si la conjonction d'événements inattendus mais non improbables (une « tempête parfaite » — « perfect storm ») provoquait des pertes significatives pour toutes les stratégies d'investissement à effet de levier et si la fermeture forcée de positions érodait la liquidité du marché et les prix des actifs en général. (..)
Andrew Crockett, président JPMorgan chase international nous interprète « Stormy weather ». La tempête parfaite, fallait oser. Andrew même à Hollywood il trouverait ça trop gros. Ladies and gentlemen ici your commandant de bord ; please attache your seat bells, we are going to traverse a perfect storm. Si l'inattendu n'érode pas la liquidité, tout va bien se passer, dans le cas inverse, on aura pas pied, c'est sûr. תודה.

Michel Prada, président de l'Autorité des marchés financiers, ( RSF numéro 10 d'avril 2007), and your co pilote de la « perfect storm » : bienvenue au grand soir du risque systémique : « Aujourd'hui, ce risque semble considéré comme peu élevé. On relèvera ainsi que les études disponibles font état d'un taux annuel de défaillance de 3 pour 1 000, chiffre qui est resté remarquablement constant au cours des dix dernières années alors que le nombre de hedge funds a été multiplié par sept au cours de cette période. Il reste que le risque existe et doit être géré. » Il est vachement cool, Michel pour un fonctionnaire.

Le plus lucide, c'est encore Peter. Il a le don pour mettre le doigt ou ça fait mal.
« Toutefois, se focaliser sur l'incertitude entourant la situation des emprunteurs masque une réalité difficile à affronter : les grands intermédiaires financiers sont eux-mêmes à la fois prêteurs et emprunteurs et leur réticence à octroyer des prêts reflète dans une large mesure une réaction défensive face aux incertitudes qu'ils nourrissent concernant leur propre bilan. » Peter R Fischer managing director BlackRock, Inc

Quand on voit ce qu'on a dans le bilan, ça rend prudent, vu qu'ils sont au moins aussi malin que nous… et qu'on ne sait même pas ce qu'on a ni comment l'évaluer vu que la valeur de l'actif est indexé sur on ne sait pas quoi.

Mais, Peter, j'y pense tout à coup, Tout va bien, on s'en fou des risques, puisqu'ils sont dispersés. DISPERSES. on sait même plus où y sont tellement il ya eu dispersion. On s'en souvient, la gestion alternative et les nouveaux produits sophistiqués avaient, outre l'avantage de favoriser une meilleure liquidité des marchés, celui de disperser les risques pris par les investisseurs, voire de les éliminer.
La liquidité est fille de la dispersion. Elle même fille de la titrisation. Et réciproquement.
Un truc tout bête auquel personne n'avait pensé est, semble –t-il, venu perturber la dispersion du risque : Les banquiers ne connaissaient pas forcément les risques qu'il fallait disperser. Impayable. Impayable. Le coup parfait, monté sur des roulettes. The perfect storm. Le mec au moment de disperser, il trouve plus ses risques. Pourtant c'est pas ce qui manque. Il engueule sa femme comme pour les clés. C'est le coup, de pas de bol. Après, bien sûr, tout c'est précipité, et c'est le contraire qui s'est produit. La Bear Stearns a commencé à tousser, la liquidité s'est dispersée, et le risque s'est concentré. On avait tout faux. En avril 2007 la Fed estimait les pertes à environ 150 milliards de dollars, puis on a commencé à parler de 400 milliards. En novembre Goldman Sachs remportait le qui dit mieux avec 2000 milliards de dollars. Et puis après, c'est Paulson qui est arrivé. Short à mort. La dispersion il y avait pas cru. Il s'est fait 3 milliards sur le coup. Liquide le Paul.

Ironie de l'histoire, l'avidité au gain des Lehmann Brothers, Morgan Stanley, Goldman Sachs, et autres stars de la finance mondiale a fini par se retourner contre elles.
La bulle immobilière américaine poumon du système s'est essoufflée. Que le prix des maisons devienne inabordable et qu'il n'y ait plus de nouveaux acheteurs pour continuer à le faire monter, est un détail qui a manifestement échappé aux hautes sphères financières. Comment pouvait il en être autrement dans un pays, où la moitié de la population, soit 150 millions de personnes, se partage 2,8% du patrimoine national, tandis que les 3 millions les plus riches en possèdent 37,8% ?
Notons au passage que l'insolvabilité des pauvres n'est devenu un problème qu'à partir du moment où la finance mondiale a manqué d'oxygène. L'idée que de meilleurs salaires, des emplois moins précaires, des conditions de vies moins destructrices puissent contribuer à la solvabilité d'une famille ou d'un individu n'a aucune chance d'intervenir dans le débat. Encore moins à se demander à quoi sert l'économie.

« Qu'est il advenu de la dispersion du risque » s'interroge finement Peter R.Fisher qui est pas du genre à se laisser disperser.
« Les turbulences ayant affecté les marchés du crédit et des financements au second semestre 2007 montrent de façon préoccupante que la dispersion du risque sur les marchés de capitaux s'est avérée moins efficace que prévu. Il semble que les investisseurs aient acquis des risques qu'ils ne maîtrisaient pas. Qui plus est, les grandes institutions financières n'ont pas tant réussi à se défaire des risques qu'à les transférer à d'autres lignes de métier dans le cadre de leurs propres activités, ce qui a entraîné une concentration non souhaitée de risques dans leurs propres bilans. "
Ben, quand il voit une concentration non souhaitée, n'importe quel sous préfet décroche son téléphone et envoie les CRS. Après on fait le bilan. Allo l'hôpital ?

Comme l'a déclaré Ben Bernanke, président du Conseil des gouverneurs du Système fédéral de réserve, devant la Commission budgétaire du Sénat, le 18 janvier 2008 : « l'approche que nous avons choisie est celle de la discipline de marché. Ce système a plutôt bien fonctionné jusqu'à présent ».Accroches toi, Ben, ça va secouer, il ya du désir intense d'utiliser des capitaux dans l'air. On se demande pourquoi, mais « discipline de marché » dans la bouche de Ben Bernanke ça sonne comme « défense du prolétariat » dans celle de leonid Brejnev.

Revenons quelques mois en arrière, dans la verte vallée du matin calme où coulait limpide et fraîche la rivière liquidité, fille de la dispersion. Rappelons nous la prédiction de Tobias Adrian, senior economist Fed New York et de Hyun Song Shin Professeur d'économie, Princeton University.
« Aux États-Unis, sur le marché des crédits hypothécaires à risques, lorsque les bilans augmentent suffisamment rapidement, on accorde des crédits même aux emprunteurs qui n'ont pas les moyens de rembourser, tant le désir d'utiliser les capitaux excédentaires est intense. Les germes du repli à venir du cycle du crédit sont ainsi semés. "

Sept mois plus tard, les germes du repli ont grandi avec sur la tronche un sourire de grande débâcle. Le désir d'utiliser des capitaux est moins intense. Tu peux les garder tes CDS. Va disperser ailleurs.
« Pourquoi continuer à acheter des credit-default swaps quand la solvabilité de ceux qui les vendent est en question ? Facteur aggravant, comme il s'agit d'un marché non régulé, personne n'est chargé de vérifier cette solvabilité, de la même manière que personne n'a jamais vérifié si les vendeurs de CDS disposaient des réserves suffisantes en cas de pépin. "
Blog de Paul Jorion, le 17 septembre 2008. Pépin, tu n'y vas pas un peu fort Paul ?

La grande descente est commencée. Les portefeuilles de crédits immobiliers Helocs (home equity line of credit) ne valent plus rien aux yeux des investisseurs. Les actionnaires de la plus importante firme américaine de crédit au logement, Countrywide s'en sont aperçu. En janvier, la valeur de l'action Countrywide a perdu 88% comparée à son plus haut niveau de 2007. Le marché estimait que son portefeuille immobilier de 15 milliards de dollars pour l'essentiel constitué d'Helocs ne valait pas plus de 5 milliards. Assimilés à une créance de second rang par rapport au prêt ayant servi à acheter un bien immobilier, les helocs sont considérés comme inrecouvrables en cas de défaillance de l'emprunteur. La question concernant ces prêts est simples : pourquoi les a –t-on accordés ? La réponse est simple : ils alimentaient le système. Du charbon dans le fourneau et la locomotive file à un train d'enfer

CDS :SS CDS :SS !!!

Le facteur aggravant est fort comme un cheval.
62 000 milliards de dollars de CDS ont été contractés aux Etats Unis, chiffre comparable au montant mondial des dépôts bancaires. La banque JP Morgan, sacré Andrew, est le principal acteur de ce marché avec 7000 milliards.

זו תזכורת קטנה על CDS יהיה טוב יותר להעריך את ההומור של התערבות של ikball12, משתמש על פול הבלוג Jorion:
"שלום, מבקר מערכות המידע של מוסדות מוכרים אלה סוגים של מוצרים, אני יכול להבטיח לך כי החברות הפיננסיות ביקורת יש מעט או ללא אמצעי כדי לפקח על השימוש של ה-CDS על התיקים. (...) אין לנו את האמצעים ללכת לבדוק את השיטה המתמטית של הערכת שווי של כמה CDS. "
אבל אז ikball12, איך אתה מאשר את החשבונות? לא כמו ארתור אנדרסן אנרון בכלל? כמו בנקאים לפזר את הסיכונים שהם לא יכולים לשלוט? כמו רגולטורים לשלוט SPV מותקן באיי קיימן? אתה לדווש על שיווי המשקל לך.
הגיע הזמן להקשיב מישל פראדה, יו"ר AMF, במספר RSF 10 אפריל 2007:
"לסיכום, זה יהיה בניגוד לשקול קרנות גידור כישויות ללא פיקוח, לא נשלט בידי מגוון רחב של
"רופאים Follamour האוצר", אשר פועל לטובת הלקוחות מורכב אך ורק של הפונה לאזרחים, יכול לשים
הסיכון של מערכת היציבות הפיננסית הגלובלית. חזון זה כבר משקף את המציאות של המגזר הפיננסי הזה. "גידור הוא העתיד של האדם. גידור לובשת פראדה.

Ikball12 אתה רואה, אפילו מותח מאוד בודד שלך יד לעזרה. גם אתם יכולים לעצור את גיליון שיווי המשקל, אנונימי כספי יכול לעזור לך לעצור את ה-CDS.

"לפני ממשלות ורגולטורים פיננסיים שוקלים רפורמות כדי להתמודד עם הסערה של 2007, הם צריכים לחזור אחורה ולהרהר על כך עשרים וחמש שנים של מאמצים כדי לשפר את האבטחה מערכת הבנקאות צליל על ידי אימוץ סטנדרטים המבוססים על הון סיכון בד בבד עם disintermediation הדרגתית של המערכת הבנקאית תנועה רציפה להעביר את הסיכון המאזן.
חוסר איזון כאן. גם כי לא ראה פיטר. אמרת מישל פראדה, אני מרגישה שהוא לא שם לב
חלוקת העבודה בין מקורות של המפתחת, מפיצים ומנהלי נכסים, יצירת ניירות ערך הקשורים במשכנתאות ו מגובי נכסים, והפצת כלי רכב "לעמוד לבד" (אוטונומית), ספקים הסיכון - מקרנות הגידור אל תעלות, SIV, CDO ו חובות ההלוואה collateralised (קלו) - כל המרכיבים האלה לא נועדה להסיר את הסיכון במאזני הבנקים, במישרין או בעקיפין, להוריד את דרישות ההון הקשורים לפעילויות אלה מפורשות. "
פיטר R.fisher מנכ"ל, בלאקרוק (RSF הנזילות המיוחדת בפברואר 2008).
זה מצחיק שאתה אומר את זה פישר יכול לעשות את העבודה מול פראדה בזמן נראה פחות נכון.
כמו כן, אמר אריק Woerth, צרפתית תקציב הממשלה, שהוא מעוניין אקטואליה ומגיב נמרצות: "כן לקפיטליזם הכלכלי סיפקה יש כללים על הסודיות הבנקאית חייב להיות שריד של העבר ". מה אתה אומר.
הסודיות הבנקאית שריד של העבר? כשהיא נטען על ידי השופטים במאבק נגד פשעים פיננסיים ובקרה שחיתות הסרת הסודיות הבנקאית בכמה מקלטי מס היו שם נרדף ממלכתיות או אפילו זוחל הטוטליטריות. למה זה צריך להיות עכשיו האלפא והאומגה של הצלת המערכת? אריק? שלום אריק?
חוקי, אבל איך? אריק יש לך מושג איפה אתה רק אמר שזה יהיה מעניין? כי אתה זוכר, אשר איפשרה את הפיכתה של הקפיטליזם לתוך הקפיטליסטית אמר "פיננסית" דווקא הסרת הפיקוח, כלומר הסרת כללים שנועדו להיות מכשול שוק חופשי. זה גם מדינות ריבוניות האחרונות לשווקים ריבוניות, עצמי מוסדר. זה לא קורה ללא הסכמת הממשלות, אריק, אתה בספק אם אפילו קצת. אפילו הסוציאליסטים הם יודעים את זה.
כמה כלכלנים ללכת רחוק. הם מאמינים כי כמה הפרות הנוכחית הן תופעות סוטות תקנה לאחר בבאזל בשנת 1988.
"על ידי הטלת ההון המינימלי בבנקים, וכן הוא מחייב כיסוי מוגבר של נכסים מסוכנים, הסכם באזל בשנת 1988 עודדה הבנקים לבצע פעולות מסוכנות שלהם המאזנים שלהם. במילים אחרות, את הצמיחה של כלי השקעה מובנים (כלי השקעה מובנים - SIVs) ותעלות הוא לא ממש צירוף מקרים "בארי Eichengreen פרופ 'לכלכלה ומדעי המדינה אוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, הבעיה RSF הנזילות המיוחדת, פברואר 2008.
אישור בארי. בנקאים נאסר לצאת דרך הדלת, משאיר את החלון פתוח. אתה בארי נכון, הם יצאו החוצה דרך החלון. למה כל זה השאיר את החלון פתוח?
כאשר המשקיעים מאמינים כי התקנות מגבילות מדי, הם עוברים את פעילותם למדינות שבהן אתה יכול לעשות מה שאנחנו רוצים תוך שמירה חבויים מאחורי בעלי המניות של החברה שזהותם מוגנת על ידי הסודיות הבנקאית המקומית. "במקלטי המס בנקאיים שלאחר המלחמה היו שנים השסתומים למשק הכספים פוליטית. לסיכום פשוט של קרנות רפש. אבל את המחשב, לוויינים הופעתה של השווקים הפיננסיים נתן בקנה מידה חסר תקדים במרכזים בנקאיים. ליברליזציה בשוק שינתה הבנקאות במקלטי המס של נקודת חנק הון כל המוצא שלהם ", כותב ז'אן דה מיילארד, השלום, על" העולם מופקר "

על פי שקיפות בינלאומית, האתרים הפיננסיים מהחוף הם ביתם של 400 בנקים, שני שלישים 2,000 קרנות גידור ושני מיליון חברות פגז המייצגים 10,000 מיליארד דולר של נכסים פיננסיים. מישל? מישל, אתה מראש או מוסדר?

אוקיי אז עכשיו האתונאים הם הגיעו, ואת Danaides היו חבית שלהם, מה עושים? מוסדר או מורשה לעשות?
סכם את המצב. אם אחד מסדיר את פעילותם, הבנקים ליצור, "על" או אם צריך "מול חוף" ישויות שאינן בשליטת ואין להם מטרה מלבד כדי למנוע השפעה צפויה.
בונוס השאלה: האם אנחנו יכולים לחיות בעידן של איגוח המונית, גן עדן של ניהול חלופית, ליהנות כל מה "שיפרו את התפקוד ואת היציבות של השווקים הפיננסיים", בלי שמירה על זה שבו כל זה היה בנה: את מחוץ המאזן SIVs, עמוסות SPS securitized, שקיפות לא, חוסר פיקוח ציבורי, מינוף, שיווק OTC, הונאה, חברות הדירוג רפויים מעוניין, מקלטי מס, בונוסים עצומים, ולמעשה כל דבר שהוביל למשבר מערכתי שלך?

ז'אן ז'אק Chiquelin - NOUVELOBS.COM | 2008/11/19 | 03:35